מה הופך את העץ לחומר סוציו-תרבותי כה טעון? כיצד נוצקים לחומר זה משמעויות דתיות, תרבותיות ואחרות? בקורס זה נבחנו עקרונות תרבותיים וטכניקות עיבוד עץ הנפוצות בשלוש תרבויות עיקריות: יפן (מחברים וניקיון צורני), אפריקה (גריעה ועץ גושני) וארצות-הברית (בין הניקיון הצורני של אנשי ה-Shakers לטכנולוגיות ה-stack lamination של שנות השישים של המאה הקודמת). בכל אחת מן התרבויות נדגים חלק מההיבטים התרבותיים, האמנותיים, הדתיים, ההגותיים והעיצוביים. הקורס כלל שני חלקים: היבט תיאורטי-עיוני והיבט מעשי. ההיבט התיאורטי-עיוני כולל קריאת תיאוריות ויציקת מימד תיאורטי לאובייקט, שעוצב בהשראת התרבות שנבחרה על-ידי הסטודנט.ית. החשיבה התרבותית-הגותית מובילה את הסטודנט.ית ליצירת אובייקט, הנובע מאותה תרבות, אך מבוצעת תוך אינטגרציה עם תפיסות העולם התרבותיות הישראליות. שילוב זה, לדעתנו, הוביל לחשיבה חדשנית, בה נוצרים קשרים בין-תרבותיים, המובילים ליצירת אובייקטים חדשניים. ההיבט הפילוסופי-תיאורטי מקנה לאובייקט עומק תרבותי, המאפשר "קריאה" מעמיקה יותר של כל אחת מהתרבויות.