המחקר חשף כי התעלמות וחוסר התחשבות באורחות-חיים ובמאפיינים תרבותיים כמו שפה ועולם דימויים מובילים לחוסר שיתוף פעולה ועלולים להוביל גם לפגיעה בחיי אדם.

בפרויקט הגמר שלי בחרתי לנקוט עמדה ולהטמיע שינוי בעזרת ״פרסונה״, פלטפורמה המושתתת על מתודולוגיות מתחום העיצוב המשתף: Co-Design. הפלטפורמה מיועדת לעובדי ועובדות המגזר הציבורי ומטרתה להקנות כלים ליצירת שיתופי פעולה ובניית תהליכי עבודה משתפים ובוני אמון עם אנשי מפתח ממגזרים שונים, בהתבסס על הכלה, הקשבה, אמפתיה, וסובלנות.

אני מאמינה שלמידה מעמיקה ועבודה בשיתוף עם האנשים מתוך המגזרים השונים יובילו לשבירת סטיגמות ויצירת מערכי שירות מדויקים ומותאמים לצרכי האנשים באותו המגזר כמו-גם לעמידה ביעדים משותפים למקבלי ההחלטות, נותני השירות, לאזרחים והאזרחיות.

"אני מגנה בחריפות את תקיפת אנשי מד”א הבוקר בידי קומץ תושבים בירושלים. מדובר בהתנהגות חמורה, הנוגדת דעת ההלכה, ופוגעת באלו העושים עבודת קודש למען בריאות הציבור וביטחונו...ברור שקומץ זה אינו מייצג את כלל הציבור שנשמע להוראות ומכבד את הצוותים הרפואיים".(מתוך דברי ליצמן, סגן שר הבריאות דאז)

בשנה האחרונה ובכלל, אנו עדים לקיטוב ופילוג בעם המקצינים באירועי קיצון – קורונה, מהומות, מתקפת טילים וכד' - בין חרדים לחילונים, בין יהודים לערבים ובין קבוצות מרקעים חברתיים וכלכליים שונים.

לאורך שנת הקורונה, שהפכה למקרה מבחן עבורי, בחנתי את דרכי הפנייה והתקשורת של הגופים הממשלתיים וזיהיתי אחידות שאינה לוקחת בחשבון את השונות התרבותית של מגזרים שונים. העניין שלי בנושא הוביל למחקר מעמיק עם פעילים במגזר החרדי, בעלי תפקידים במשרדי הממשלה ובפיקוד העורף ונותני שירותים.