קצת על הקורס
מה הופך את העץ לחומר סוציו-תרבותי כה טעון? כיצד נוצקים לחומר זה משמעויות דתיות, תרבותיות ואחרות? בקורס זה נבחנו עקרונות תרבותיים וטכניקות עיבוד עץ הנפוצות בשלוש תרבויות עיקריות: יפן (מחברים וניקיון צורני), אפריקה (גריעה ועץ גושני) וארצות-הברית (בין הניקיון הצורני של אנשי ה-Shakers לטכנולוגיות ה-stack lamination של שנות השישים של המאה הקודמת). בכל אחת מן התרבויות נדגים חלק מההיבטים התרבותיים, האמנותיים, הדתיים, ההגותיים והעיצוביים. הקורס כלל שני חלקים: היבט תיאורטי-עיוני והיבט מעשי. ההיבט התיאורטי-עיוני כולל קריאת תיאוריות ויציקת מימד תיאורטי לאובייקט, שעוצב בהשראת התרבות שנבחרה על-ידי הסטודנט.ית. החשיבה התרבותית-הגותית מובילה את הסטודנט.ית ליצירת אובייקט, הנובע מאותה תרבות, אך מבוצעת תוך אינטגרציה עם תפיסות העולם התרבותיות הישראליות. שילוב זה, לדעתנו, הוביל לחשיבה חדשנית, בה נוצרים קשרים בין-תרבותיים, המובילים ליצירת אובייקטים חדשניים. ההיבט הפילוסופי-תיאורטי מקנה לאובייקט עומק תרבותי, המאפשר "קריאה" מעמיקה יותר של כל אחת מהתרבויות.
נעם גולני
האבולוציה של חג
הפרויקט חקר את האבולוציה התרבותית והמסחור של פסטיבל הסטסובון היפני המסורתי וחג החנוכה היהודי. סטסובון, המסמל את המעבר מהחורף לאביב, רווי טקסים מסורתיים כמו גם עכשוויים. הטקסים המסורתיים עברו שינויים רבים לאורך השנים, מפרקטיקות סמליות לפעילויות מודרניות, צרכניות ומסחריות. גם חג החנוכה, עבר תהליך של מסחור לאורך השנים. נרטיבים היסטוריים סביב מקורו, עיצבו את הטקסים והמנהגים שלו. המסחור של חנוכה מתבטא בייצור המוני של חנוכיות זולות ובפופולריות הרבה של הסופגניות ומדגים את המפגש בין מסורת לתעשייה. דרך עיצוב של אובייקט תרבותי מרובה קונפיגורציות, שילבתי אלמנטים משני החגים - סטסובון וחנוכה - כדי להדגיש את הנושאים המשותפים שלהם - גירוש והתגברות על הרע, תוך קבלת הטוב. האובייקט מתייחס למעורבות התעשייתית בעיצוב חגים אלה ונוגע במורכבות האינטראקציה בין מסורת, מודרניות ואינטרסים מסחריים בעיצוב תרבות ומסורת.
תם אדל בן חמו
ברוך שעשני אישה
סיכות קנזאשי בשילוב סממנים מתרבויות אפריקה יפן וישראל. במהלך הסמסטר, חקרתי את מעמד האישה בתרבויות שונות ואת תפיסת האישה הלוחמת. מטרת הסיכות היא להעצים נשים על ידי סממנים מוכרים של לוחמות בתרבויות אפריקה, יפן וישראל. ביקשתי להעביר ביקורת דרך העצמה נשית כי אני מאמינה שנשים יכולות לקדם כל חברה באשר היא במגוון ארצות ובתרבויות שונות.
רוני פדידה
הנצחה ועילוי רוח הנפטר
הפרויקט חקר את תפיסות המוות בתרבויות יפן וביהדות. בוטסודאן הוא חלל מקודש שנמצא בדרך כלל במקדשים ובבתים בדת הבודהיסטית ביפן. שילבתי את שתי הדתות העיקריות ביפן עם תרבות יהודית ויצרתי 'בוטסודאן יהודי'. מבחינה צורנית, הבוטסודאן מעוצב בהשראת שער TORII שמסמל בדתות יפן מעבר בין חול לקודש ונמצא בכניסה למקדשי שינטו. הזוויות בחלק העליון מרפררות לצורה של שער הטוריי. הגבהת החלק התחתון מדגישה את המעבר מעיסוקי חול לעיסוקי קודש ולדברים עליונים. העצים הם עץ מייפל שמדמה ארז יפני חזק ועמיד בעל משמעות תרבותית עמוקה ביפן - שממנו עשויים לרוב הבוטסודאנים הביתיים, ועץ דובדבן שפריחתו ונבילתו היא בעיני היפנים מטאפורה לארעיות החיים.
ישי סקליר
פרפקציוניזם בטקס התה
הפרויקט שלי עוסק בפרפקציוניזם – השאיפה לשלמות. בתרבות המערבית שלנו זהו מאפיין אישיותי שעלול לגרום לחרדות ולתת ביצוע. בתרבות היפנית, לעומת זאת, ישנן גישות שונות לשלמות, אותן רציתי להביא לידי ביטוי ו"להלביש" על המערב. בחרתי בכוס התה הבריטית, אובייקט מטקס שנערך על ידי האליטה המעודנת, כמייצגת של התרבות המערבית, ועליה יישמתי את הגישות היפניות: הזן בודהיזם והדאו. הזן משתמש בחזרתיות של פעולות כדי להגיע להתעוררות – לשלמות כי השלמות נמצאת בביצוע הפעולה ובחזרה עליה. הדאו רואה את השלמות בטבע ובפוטנציאל הגלום בדברים, לדוגמה - בול עץ יכול להפוך לכל דבר כל עוד הוא נשאר גולמי וברגע שמוציאים ממנו צורה, הפוטנציאל (והשלמות), דועכים.
לוג'יין חסן
תקני היופי הנשי ביפן ובאפריקה
לאורך ההיסטוריה, חפצים תרבותיים הכתיבו את סטנדרטי היופי של נשים. הם עיצבו את הדרך שבה היופי נתפס. מלבוש מגביל שמפסל את צורת הגוף ועד לקישוטים המדגישים אידיאלים ספציפיים, האובייקטים הללו לחצו על נשים ויצרו תבנית נוקשה ליופי.
אבל מה אם נשבור את התבנית הזו? על ידי הצגת אסתטיקה מנוגדת מתרבויות שונות, בחרתי להציג את הדרכים המגוונות שבהן מוגדרת ומיוצגת הנשיות, להשתחרר מהמגבלות של סטנדרט אחד של יופי.
שי גיליס
ח"ע לסמוראים
מה הקשר בין הסמוראי היפני ללוחם הישראלי? שניהם מחויבים לקוד התנהגותי ומערכת ערכים נוקשה.הסמוראים חיו תחת קוד נוקשה שערכים מרכזים בו כמו הכבוד היו מחייבים עד לרמה של התאבדות טקסית לשמירת כבודו של הלוחם. הלוחם הישראלי גם הוא נכון להקריב את חייו למען הערכים שלו אך בשונה מהסמוראי הערך העליון בישראל הינו "קדושת החיים". אובייקט המסמל בצורה הטובה ביותר את הרצון להציל חיים הינו חוסם העורקים (CAT).בעבודה בחנתי כיצד יראה חוסם העורקים המודרני במידה והיה נמצא בשימוש הסמוראים. הגוף המרכזי לקוח בהשראת עיטורי קסדה יפנים ומעוצב בצורת זוג עגורים המסמלים ביפן בריאות וההחלמה. המוט המרכזי מעוצב בצורת הטאנטו חרב קצרה שהסמוראי נשא איתו לכל מקום ואף שימש במידת הצורך להתאבדות.-הבד מעוטר בפרחי דובדבן שצוירו בדיו כרפרנס לקעקועים יפנים מסורתיים, כשהדם נספג בבד הפרחים .נצבעים אדום ופורחים בבחינת "בדמיך חיי"
דקל איזקסון
מזכרת עבור תרבות השכול הצבאית
אחד הסגנונות שפיתחו אנשי שבט המאקונדה היה ה'בינדאמו' - פסלוני עץ של דמויות אנושיות, שמציגות סיטואציות יומיומיות מתוך התרבות שלהם.את גילופי העץ הם היו מוכרים כמזכרות למטרות פרנסה, בעיקר עבור התיירות האירופאית.
בעבודה בחרתי להשתמש ברפרנס דמות הבינאדמו האפריקאית, לצד מצבה צהלית, בשביל לספר את סיפור השכול שמגיע כמעט לכל בית בחברה הישראלית.
רננה קליין ונדב קופרמן
חזון השלום
התקופה המורכבת שעוברת עלינו כאומה הובילה אותנו לשאול שאלות אודות סמלי השלום בתרבויות השונות. בפרוייקט עשינו שימוש בעגור האוריגמי המהווה סמל לשלום עולמי בתרבות היפנית, וייצגנו דרכו את אשליית השלום בה חיינו עד אירועי ה-7 באוקטובר ומנגד את החזון להשיג שקט ושלווה באזורינו. לשם כך יצרנו בנוסף לעגור את דמותה של הדוכיפת, שהוכרזה כציפור הלאומית של ישראל. פירוק הציפורים מהווה סמל לאשליית השלום שהתנפצה, ואילו הרכבתן מחדש מסמלת את החזון העתידי לזכות בשקט שלווה ושלום אזורי.
עצים: אקליפטוס, זית, מייפל ודובדבן
אריאל יעקבי
שלישיית זן
במסגרת קורס עץ וחברה בחנתי את הדמיון והשוני שבין קהילות קיבוצים שיתופיים במאה הקודמת, לבין קהילות נזירים זן בודהיסטים ביפן. את הדמיון והשוני בחנתי לפי פרמטרים של קהילתיות : שיתופיות בחיי היומיום ובחינת מקומו של היחיד מול הקבוצה, תרבות האוכל כמנגנון ממשמע וחפצים אישיים: שייכות ואחידות. פרמטרים אלו שוקפו דרך שני מוצרים המאפיינים תרבותית כל קהילה: השלישיה (מערום שלושה סירים המשמש לקחת אוכל מחדר אוכל), ואוריוקי שהוא סט האוכל המשמש את הנזירים בכל ארוחות היום.
גם אתם מתעניינים בעיצוב תעשייתי?
בואו ללמוד אצלנו בהדסה!
עולם במגמת שינוי מואצת, מציב אתגרים ומזמן הזדמנויות רבות ומרתקות, עבור אנשים, חברה ובעלי חיים.
אמפטיה, רגישות, קשב לאחר ורצון לחקור, להבין וליישם הם מוקד העשייה אצלנו בחוג.
אנו משתמשים במגוון הכישורים כדי לעזור ולחתור לשינוי. בואו ללמוד איתנו.
