סטודיו ריהוט עוסק במחשבה מחודשת על תפקידיו התרבותיים של הרהיט כיום, על הרהיט כפלטפורמה להבעת דעה, כנושא רעיון, מסר ואמירה אישית, כארכיטיפ וכחולייה המשכית בשרשרת ההיסטורית של עיצוב רהיטים. שאבנו השראה מתוך תפיסות של עיצוב חברתי, אשר הובילה לואיז בריגהם בתחילת המאה הקודמת, בעשייה רבת שנים ובספרה “Box Furniture”, ואשר קיבלו ביטוי בפרויקט “Autoprogettazione”של אנצו מארי בשנות השבעים של המאה הקודמת. שאפנו לבחון אלטרנטיבות לרהיטים כמוצרי צריכה ולהציע כאלה אשר מחוללים שינוי תפיסתי או שימושי, מאפשרים בנייה עצמית או אילתור, גיוון או התאמה אישית. התחלנו מחיפוש אחר דרכים להנגשת אופני ייצור עבור א.נשים באשר הן.ם - מתכון לרהיט. לאורך הסמסטר התמודדנו עם הבנת מיבנה, ארגונומיה, פירטי חיבור, שפה תלת ממדית וחיבור לקונטקסט. נקודת הסיום מוצגת כאן - רהיטים אשר עברו תכנון משלב הקונספט, דרך פיתוח בעזרת מודלים מוקטנים ועד גיבושם לרהיט מתפקד ובר ייצור.