הבנתו של האדם את השפעתו המכרעת על כדור הארץ מכתיבה שינוי מיידי בתפקיד המעצב בתחילת המאה ה -21. בעולם בו משאבי האנרגיה והטבע אוזלים לצד יצירת נזקים ארוכי טווח יש לשאול האם העיצוב כפי שהוא נלמד באקדמיה ומיושם במסגרת התעשייה הינו חלק מהבעיה או שמא חלק מהפתרון? מבחינה אקולוגית הגענו לשיא יכולות הייצור, זה כמובן לא עוצר את האנושות להמשיך ולייצר כמות עצומה של מוצרים מיותרים המזיקים ישירות לעצמנו ולסביבה. אנו ללא ספק חיים בבועה ממושטרת של צריכת יתר על מנת שקומץ אנשים יצבור רווח. זהו משבר גלובלי חוצה גבולות ותרבויות אשר ממשיך להתגלגל ללא בקרת נזקים, הבועה הזו מתפוצצת תוך ניהול דיון אקדמי על שיא תפוקת הנפט, המודל החברתי-כלכלי קורס באחת ומשאיר את האנושות לחפש חלופות שפויות מעט יותר. לנוכח קריאת מציאות זו עלינו לשאול את עצמנו את השאלות הבאות: כיצד אנו מייצרים מוצרים, מה אנו מייצרים? ולאיזו מטרה? תפקידו של המעצב, כפי שהוגדר במהפכה התעשייתית הראשונה והשניה, אינו מתיישב בקנה אחד עם הציווי המוסרי/קיומי לנוכח תוצאות המשבר הסביבתי, יחד עם זאת, מתוקף טווח העיסוק שלנו ומיקומנו בהיררכיה כמיישמי מדיניות ברור שעלינו להוביל לשינוי מהותי בתרבות הצריכה וככאלה המגדירים את הכלים להטמעתו של שינוי זה. בקורס נסקור את הטכנולוגיות, מושגים והמודלים המחשבתיים המגדירים את עשייתו של המעצב המודע לסביבה והשלכות עשייתו, תוך אימוץ ראייה ביקורתית ומטילת ספק על מנת לגבש תוצרים ראויים.