הפרויקט בוחן את מעמדה של האישה בין שתי חברות פטריארכליות שונות- שבט המסאי מאפריקה וחסידות תולדות אהרון ממאה שערים. בשתי הקבוצות הגברים מתייחסים לאישה כחפץ וקובעים לה מהן זכויותיה וחובותיה. אך עד כמה שמעמדה של האישה נראה דומה בקבוצות הללו, הוא שונה- האישה המסאית חופשיה, בולטת ומוחצנת ובעלת מקום בחברה לעומת האישה החסידית שמוסתרת ומוצנעת במרחב הציבורי. בפרויקט בחרתי ב2 אובייקטים מחתונת חסידות תולדות אהרון- הבחטל והגרטל המצניעים ומסתירים את האישה ביום החשוב בחייה, ויצרתי אובייקטים מתקנים על ידי האסתטיקה והטכנולוגיה המוחצנת של שבט המסאי.
הפרויקט 'בין אפריקה למאה שערים' הוא מבחינת "צא ולמד" משבט המסאי השומרים על המסורת אך עם זאת לא גורעים ממעמדה של האישה ונותנים לה את הכבוד המינימלי ואת מקומה בציבור הכללי. האובייקטים מעבירים ביקורת ומסר חשוב לחסידות- אין צורך להסתיר, להצניע ולכופף את האישה החסידית למען סביבתה - ההפך, האישה החסידית יכולה להיות כאישה המסאית- לשמור על המסורת והערכים המקודשים לקבוצה אך עם זאת לעמוד בגאווה ולהיות נוכחת.

@batel_designs

בפרויקט זה בחנתי את אבולוציית ההשפעות התרבותיות על יפן. אחד האתגרים בבואנו לחקור השפעה תרבותית אחת על האחרת היא ההפרדה בין שני התרבויות. בתוך ההיסטוריה של יפן ניתן לזהות תופעה ייחודית שאין דומה לה. בתקופת האדו, יפן היית סגורה ומסוגרת. מדיניות הסאקוקו, מדיניות הבידוד מהעולם החיצון, נמשכה כמאתיים חמישים שנה עד המחצית השנייה של המאה התשע עשרה. בזכות תופעה יוצאת דופן זו, נולדה הזדמנות מיוחדת לחקור את ההשפעות התרבויות על יפן לפני ואחרי תקופת האדו.

לאורך הדורות יפן הושפעה מאסיה ממזרח ומארצות המערב. מלבד תקופת האדו, עבודה זו עוסקת בתרבות תקופת האסוקה שהיא למעשה התקופה בה התרבות הבודהיסטית נכנסה ליפן.

בכל חלק בפרויקט הבאתי לידי ביטוי אלמנטים שרווחו באותה תקופה. החלק התחתון של המכתש והעליון של העלי מבטאים את תקופת האסוקה, והחלק העליון של המכתש והתחתון של העלי מבטאים את תקופת האדו.

גירוש המזל הרע וקבלת המזל הטוב בין התרבות היהודית לבין שבט הזולו על ידי יצירה של שלוש חמסות המיוחסות להגנה על השבט, על הבית ועל הפרט.

revaya_design

לסיפורים והאופן בו הם מסופרים תפקיד חשוב כמעצבי תרבות. אחת מדמויות הטריקסטר המוכרות ביותר היא אג'אפה הצב, דמות פופולרית בסיפורי העם של אנשי יורובה.

בעבודה זו יצרתי בובת תיאטרון אצבע בדמותו של אג'אפה הצב, המשמשת אביזר נלווה לריטואל סיפור הסיפורים, מגלמת במבנה ובחומרים ממנה היא עשויה את הערכים ֶהחברתיים-הקהילתיים הנלמדים מהסיפורים ומייצגת אלמנטים בצורת ההיגוד של הסיפור. האובייקט מציג שלוש תכונות של הדמות משלושה סיפורים נבחרים.

eliya_oh

כלי לסידור פרחים, המביא לידי ביטוי את הניגודים הרבים בין התרבות היפנית לרב-תרבותיות הישראלית, המתבטאת בסמל ה"צבר". הכלי משתמש ביסודות של אומנות סידור הפרחים היפני- איקבנה, ומשלב בתוכו ערכים תרבותיים מהחברה הישראלית.

sapir_rabinowitz

הפרויקט שלי מתמקד בתרבות האינסטגרם המערבית מול תרבות האיפור של הגיישה היפנית.

הפרויקט שלי בא להעביר ביקורת על העולם המערבי על תרבות השיתוף ומודל היופי המערבי. תרבות האינסטגרם המערבית מושתת על הרצון של המשתמש לראות ולהראות ועל מנת לעשות זאת המשתמשים מציגים לרוב מצג שווא של תמונות שעוברות ריטוש והשטחה על מנת להציג את 'המציאות' בצורה המוכרת ביותר ולהשיג כמה שיותר עוקבים וליקיים.

את המסכות בחרתי לעצב בהשראת הגישות היפניות שגם הן מתהדרות באיפור שמסתיר את פניהן ומדגיש את החלקים אותם הן רוצות להדגיש ולשנות כמו שפתיים עיניים גבות ועוד.

החברה המערבית של היום מעוצבת ומובלת ע"י התקשורת והמדיה. הם אלו שמכתיבים את התבניות חברתיות על-פי הן אנו כחברה מתכתבים ופועלים על מנת לטפח את הסטאטוס החברתי שלנו.

בפרויקט שלי בחרתי להעביר ביקורת על המצב הקיים בעזרת קידוד של מאפיינים מתוך התרבות היפנית אשר מייצגת את העומק הרוחני, מחשבתי ודתי אל תוך מייצגי תרבות המערב.

בחרתי לייצג את התרבות היפנית, בעזרת האיקבנה יפנית. המוכר בזכות האסתטיקה הנובעת מעומק רוחני ולמידה ארוכה. את תרבות המערב מייצגת חברת איקאה ומוצריה אשר מבטאים נוחות, רצוני היה להטמיע את מאפייני תרבות המערב, אל תוך עיצוב האיקבנה היפנית על מנת להעלות שאלות בעיני הצופה לגבי טיב הקשר בין שתי התרבויות.

koa.i.design

הפרויקט עוסק בדמיון והשוני בין מערכות אמוניות שונות – שבט הדוגון וזרם חב"ד, אותם שיקפתי דרך סביבונים שיביאו לידי ביטוי את הערכים האמוניים עליהם מושתתת התרבות ודרך הביטוי שלה

artgalya