בעקבות אלה, עיצבתי את נום-נום, שהופך את שיטות הטיפול המקובלות לחוויה מרגשת ואינטראקטיבית, ע"פ עקרונות הגיימיפיקציה, הוא מבוסס טכנולוגיות ראיית מכונה (זיהוי תמונה), חיישנים שונים, ועלילה מעניינת בתלת מימד, המדמה הרפתקה ב"מעבדת המזון בחלל", הכוללת אתגרים חינוכיים, הקשורים באוכל האמיתי שמונח על המשטח החכם. במהלך המשחק הילדים מקבלים משימות מהדמות שבמסך, הקשורות לאינטראקציות שונות עם המזונות על המשטח החכם, הם ילמדו עליהם, יגעו, יחתכו, יריחו ולבסוף גם יטעמו, מטרתם, לצאת למסע מאתגר של חקירה וגילוי שבסופו יתנסו חושית עם שלל מאכלים וילמדו עליהם. השלבים במשחק, מייצגים חוויות אכילה, החושפות בהדרגה למגוון רחב של קטגוריות מזון, בהתאם לשיטות המקצועיות המקובלות, לגילאים שונים ולקצב ההתקדמות. בנוסף, המשחק מאפשר לשמור על המשכיות טיפולית בין הבית לקליניקה.

במקרים רבים, אכילה בררנית אינה מובנת כהלכה, כאשר רבים אינם מודעים לשלבים השונים המעורבים באכילה ולרמות השונות של התופעה. המשחק שלי, מנגיש מידע זה להורים, מקדם מוטיבציה פנימית, חוסן, ביטחון והנאה. זה לא רק כלי למשחק באוכל, אלא גם דרך ליצור זמן איכות בין הורים לילדים. אנחנו לא רק משנים את הדינמיקה עם אוכל, אלא יוצרים מערכת תמיכה מקיפה למשפחות המתמודדות עם אכילה בררנית.

נום-נום הוא משחק טיפולי אינטראקטיבי שנולד מתוך היכרות עם אכלן בררן במשפחתי, ועם המאבקים איתו סביב כל הקשור באוכל. בהיותי אדם חובב טכנולוגיה, המאמין בהשפעות החיוביות שלה, במיוחד בעולם הטיפולי, התפתח אצלי הרצון ליצור כלי המסייע לילדים בתהליך הטיפול באכילה בררנית בצורה יעילה ומעניינת הפונה לדור חדש של ילדים הזקוקים לגירוים מהירים ומחוברים לטכנולוגיה מגיל קטן. כמו כן, הרצון לתת לאנשי המקצוע כלי חדש ומודרני אותו יוכלו להוסיף לארסנל הכלים שלהם.

את תחילת המחקר ביצעתי במרפאת אכילה, שם אנשי המקצוע הכירו לי את שלל המשחקים הטיפוליים בהם הם משתמשים. שמתי לב, שלמרות האפקטיביות שלהם, רוב המשחקים אינם משלבים כלים טכנולוגיים עם אוכל אמיתי, אותו "ניצוץ טכנולוגי" היה לי חסר. הודגש בפני הקושי בשיתוף הפעולה של הילדים והרתימה שלהם לתהליך. בהמשך, הבנתי, שהטכנולוגיה היא כלי יעיל שאפשר לעשות בו שימוש על מנת לרתום שיתוף פעולה וליצור מוטיבציה אצל ילדים בעידן הדיגיטלי של היום.