המצב כיום

בשנים האחרונות החלה גדילה ממאירה של ציפורי המיינה בארץ, מכוון שהמיינות מתאפינות בתכונות הישרדותיות ואגרסיביות גדילת אוכלוסית המיינות באה על חשבון ציפורי הארץ המקומיות.
מעבר לכך, הנזקים שיוצרת המיינה נוגעים בנושאים רבים, סביבה, חקלאות, האדם, והטבע.

במערכת עצמה יש לנו תיבה חכמה, וממשק דיגיטלי
מלווה.
המערכת מוצעת כפתרון לעיריות ורשויות מקומיות
כמענה לבעית הציפורים הפולשות.
כשנכנס אלינו זוג ציפורים חדש לקנן בתיבה, יש לנו
בתיבה מצלמה שמחוברת לאפליקציה.
באפליקציה עצמה המשתמשים מסווגים את סוג הציפור.

מקומית? - זכתה בדיור בר השגה!

פולשת? - בעזרת האפליקציה, משתמש שהוגדר כמפעיל יבצע את פעולת המניעה מרחוק.

החיבור לעץ מתרחש באמצעות רצועות בד סינטטי, שמתהדק על העץ בעזרת ראצ’ט.
ומאפשר לעדכן את מיקום התיבה על העץ אם צמיחת העץ דורשת זאת.

האפליקציה, מעבר לזה שהיא עוזרת לנו לתפעל את התיבה ולסנן את סוגי הציפורים בה.
דרכה אנו אוספים מידע, משתפים, ובעצם יוצרים קהילה של משתמשים שיש להם נגיעה בתחום. היומני רישום והתיעוד משמשים לחומר מחקרי עתידי לעזרה ליצפורים וData base.
ובנוסף מכניסה אזרחים כשותפי מחקר (citizen science) ונותנת כח לאנשים להיות חלק מהפתרון.

הפתרון שהמערכת שלי מביאה לא יביא תוצאות היום או מחר, רק בעוד שנה שנתים, שדור חדש של מין פולש ירד מהנוף, ובהכרח כל שנה ישפיע יותר ויותר.

במחקרים שנעשו הראו שהוצאת המיינה מהמשוואה כן מאפשרת לציפורים המקומיות לחזור לעצמם.
וזה בדיוק מה שהמערכת שלי עושה, עוזרת לאקו-סיסטם לאזן את עצמו.

תהליך העיצוב שלי התחיל כמובן בציפורים, במבניות, צבעוניות, מפגש בין צורות, ופרטים.

באמצעות סקיצות, מודלים בקנה מידה קטן וגדול, קיבלתי הבנה של הצורה ודיוק הפרטים.
ובעזרת VR חוויתי את תיבת הקינון שלי ובחנתי
פגמים פוטנציאליים בעיצוב, יעלתי פורפורציות, וחוויתי את המוצר בסביבתו הטבעית.
משם הדרך לצמרת העץ היתה קצרה.