} Skip to the content
Menu
מערכת המפחיתה את המיינות מאזורי הפלישה בצורה הומנית, על מנת לדאוג לחיזוק המינים המקומיים

...

מנחה: קני סגל

הפתרון המניעתי מזהה את המין הפולש (מיינה) המקנן בתיבה, ומנגנון המותקן התיבה מאפשר למפעיל אנושי לבצע מרחוק ריסוס של הביצים בשמן צמחי. השמן מונע את התפתחות הביצה, וכאשר הפעולה מתבצעת קודם ההתפתחות המוחית של העובר, אנו עוצרים את התהליך מבלי ליצור כאב לשום יצור חיי. הציפור המקננת לא תרגיש בשינוי ותמשיך לדגור על הביצים עד תום עונת הקינון. ההפעלה המבוקרת תמנע כמובן כל פגיעה בציפור מקומית.

הפתרון לשימור המינים המקומיים פועל גם הוא באמצעות התיבה: התיבות מוסיפות אזורי קינון נוספים לאלו הטבעיים, סביבם מתקיימת תחרות רבה, ובנוסף, המצלמה בתיבה עוזרת ביצירת מאגר מידע חיוני להמשך הסיוע לציפורים. משתמשים באפליקציה יוכלו לקחת חלק פעיל במחקר ובתצפיות על הנעשה בקן, באופן שיגביר את המודעות לסביבה.

דו"ח מצב ציפורי העולם של ארגון הטבע העולמי לשנת 2022 מציג תוצאה מדאיגה. אנחנו בעיצומו של משבר ביולוגי חסר תקדים, בו כמעט מחצית ממיני הציפורים בעולם נמצאים בדעיכה. במהלך 500 השנים האחרונות נכחדו כליל כ-160 מיני ציפורים, כולם כתוצאה ישירה מפעולות האדם. עם זאת, הדו"ח מוכיח שפעולות שימור מצליחות להחזיר את הטבע לקדמותו ועוזרות לו להתאושש.

בפרויקט שלי עסקתי בבעיית המינים הפולשים - מינים שהופצו בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתפוצתם הטבעית. כמקרה מבחן התמקדתי במיינה ההודית, ציפור חכמה בעלת יכולות הישרדות גבוהות מאוד, שהתפשטותה בארץ באה על חשבון הציפורים הישראליות. פתרונה של רשות הטבע והגנים לתופעה הוא ירי במיינות, לכן ייעדתי את הפרויקט למציאת אלטרנטיבה הומנית יותר שמתחשבת בכל נשמה ונשמה. הפרויקט מציג מערכת תיבות קינון חכמה המחוברת לממשק דיגיטלי, והיא עובדת בשני אפיקי פעולה: פתרון מניעתי מול הציפורים הפולשות, ופתרון לשימור המינים המקומיים.

מִינִים פּוֹלְשִׁים

מִין פֻּלַּשׁ הוּא מִין אֲשֶׁר הוּפַץ בְּעִקְּבוֹת פְּעִילוּת הָאָדָם לֶאֱזֹר שֶׁמִּחוּץ לתחוּם תְּפוּצָתוֹ הַטִּבְעִת,וְהִצְלִיחַ לְיַסֵּד בְּמָקוֹם זֶה אֻכְלוּסִיָּה הַמִּתרבָּה לְלא הִתעָרבוּת נוֹספֶת בִּידֵי הָאָדָם,וְאַף מַצְלִיחָה לְהִתפַּשֵּׁט.

 

 

 

 

 

 

המצב כיום

בשנים האחרונות החלה גדילה ממאירה של ציפורי המיינה בארץ, מכוון שהמיינות מתאפינות בתכונות הישרדותיות ואגרסיביות גדילת אוכלוסית המיינות באה על חשבון ציפורי הארץ המקומיות.
מעבר לכך, הנזקים שיוצרת המיינה נוגעים בנושאים רבים, סביבה, חקלאות, האדם, והטבע.

“גם הציפור הלאומית לא בטוחה, הדוכיפת זקוקה לחללים בתוך עצים כדי לקנן, והיום היא בתחרות עם המיינה על חללי הקינון האלה”

עמיר בלבן, מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים

מה עושים בעולם?

המיינה ניחנה באינטליגנציה גבוה בנוסף ליצר ההישרדותי, מה שמאפשר לה להתמודד מול כל האמצעי הרחקה הקיימים כיום, רעשים, לייזרים, קרינה וכו'..
בכל העולם הבינו שהרחקה אינה רלוונטית והחלו לפעול באמצעים אגרסיביים יותר, ירי והרג באמצעות מלכודות.
פה בארץ רק בשנת 2020 רשות הטבע והגנים החלה לטפל בנושא באמצעות ירי, פתרון שיעיל רק לשטחים חקלאיים, ולא בתוך שטח עירוני.

אסטרטגית פעולה

כבר בקונספט של הפרויקט הגדרתי שאני רוצה להוריד את האופציה של יירי מהשולחן, לא רוצה לפגוע ביצור חי.
באסטרטגיה שלי החלטתי לבחור כאזור התערבות את תקופת הדגירה.
בכמה מחקרים מצאתי שריסוס ביצה בשמן צמחי מונע את ההתפתחות מבפנים, בעזרת פעולה זו אנו יכולים לעצור את התרבות המין הפולש מבלי ליצור שום כאב ליצור חי.

 

 

 

קונספט: מערכת המפחיתה את המיינות מאזורי הפלישה בצורה הומנית, על מנת לדאוג לחיזוק המינים המקומיים

 

 

 

במערכת עצמה יש לנו תיבה חכמה, וממשק דיגיטלי
מלווה.
המערכת מוצעת כפתרון לעיריות ורשויות מקומיות
כמענה לבעית הציפורים הפולשות.
כשנכנס אלינו זוג ציפורים חדש לקנן בתיבה, יש לנו
בתיבה מצלמה שמחוברת לאפליקציה.
באפליקציה עצמה המשתמשים מסווגים את סוג הציפור.

מקומית? - זכתה בדיור בר השגה!

פולשת? - בעזרת האפליקציה, משתמש שהוגדר כמפעיל יבצע את פעולת המניעה מרחוק.

התיבה בנויה משני תיבות, פנימית וחיצונית. התיבה הפנימית עשויה מקנה סוכר, מה שמאפשר לנו בסוף עונת הקינון לשלוף אותה ולהכניס אותה ישר לקומפוסט, יחד עם הביצים שלא בקעו, העלים והענפים שאספו זוג ההורים.
בנוסף קיימת מגירה נשלפת בחלק העליון של התיבה עם כל הרכיבים האלקטרונים - המצלמה, סוללות, מכילי שמן, ואמצעי ריסוס.
סוף עונת הקינון חלק זה יוחלף בחדש.

החיבור לעץ מתרחש באמצעות רצועות בד סינטטי, שמתהדק על העץ בעזרת ראצ’ט.
ומאפשר לעדכן את מיקום התיבה על העץ אם צמיחת העץ דורשת זאת.

האפליקציה, מעבר לזה שהיא עוזרת לנו לתפעל את התיבה ולסנן את סוגי הציפורים בה.
דרכה אנו אוספים מידע, משתפים, ובעצם יוצרים קהילה של משתמשים שיש להם נגיעה בתחום. היומני רישום והתיעוד משמשים לחומר מחקרי עתידי לעזרה ליצפורים וData base.
ובנוסף מכניסה אזרחים כשותפי מחקר (citizen science) ונותנת כח לאנשים להיות חלק מהפתרון.

הפתרון שהמערכת שלי מביאה לא יביא תוצאות היום או מחר, רק בעוד שנה שנתים, שדור חדש של מין פולש ירד מהנוף, ובהכרח כל שנה ישפיע יותר ויותר.

במחקרים שנעשו הראו שהוצאת המיינה מהמשוואה כן מאפשרת לציפורים המקומיות לחזור לעצמם.
וזה בדיוק מה שהמערכת שלי עושה, עוזרת לאקו-סיסטם לאזן את עצמו.

תהליך העיצוב שלי התחיל כמובן בציפורים, במבניות, צבעוניות, מפגש בין צורות, ופרטים.

באמצעות סקיצות, מודלים בקנה מידה קטן וגדול, קיבלתי הבנה של הצורה ודיוק הפרטים.
ובעזרת VR חוויתי את תיבת הקינון שלי ובחנתי
פגמים פוטנציאליים בעיצוב, יעלתי פורפורציות, וחוויתי את המוצר בסביבתו הטבעית.
משם הדרך לצמרת העץ היתה קצרה.

יוחאי

קצת עליי

יוחאי רותם

כשאני חושב אני מחזיק דף ועיפרון, ככה זה מתחיל. אני אוהב להבין דברים וללמוד על הכל,
נהנה מעבודה בצוות, ומאמין שניסוח הבעיה הוא
שלב ראשון של הפתרון.
כמעצב אני לא חושש לעמוד בנקודת החיבור וקישור בין גורמים פנימיים וחיצוניים בתהליך, ובסופו של דבר לשלב הכל ביחד עם הנגיעה העיצובית שלי.

גם אתם מתעניינים בעיצוב תעשייתי?

בואו ללמוד אצלנו בהדסה!

עולם במגמת שינוי מואצת, מציב אתגרים ומזמן הזדמנויות רבות ומרתקות, עולם הסב סביב אנשים, חברה ובעלי חיים.
אמפטיה ורגישות, קשב לאחר ורצון לחקור, להבין וליישם הם מוקד העשייה אצלנו בחוג. אנו משתמשים במגוון
הכישורים כדי לעזור ולחתור לשינוי. בואו ללמוד איתנו.